BLOG

לאורך השנים אני מוצאת את עצמי חוזרת שוב ושוב לאותם הפריטים הקלאסיים והנצחיים שנמצאים מחוץ לציר הזמן של עולם האופנה ויש להם חיים משל עצמם שאינם תלויים באופנות מתחלפות, טרנדים מהירים ומגמות שקמות ומתאיידות חדשות לבקרים. יתכן וזו גם בשלות...

כאדם יוצר, החושים שלי חשופים בכל רגע נתון לאינספור צינורות ומקורות השראה, ואני משתדלת "להאכיל" את הצורך הזה כמה שיותר, ללכת לתערוכות, לקרוא ספרים, לדפדף באינספור ספרי האומנות, האדריכלות הפיסול והצילום שמונחים אצלי בבית, ולפעמים מספיק לי רק להעיף מבט חטוף...

נולדתי בקיבוץ בשנות ה 80, בימי הלינה המשותפת והקיבוץ השיתופי, ימי חדר האוכל העליזים והשינה רחוק מהבית לצד החברים לספסל הלימודים, ולשמחתי חווית הילדות שלי הייתה של נעורים אין סופיים, של ילדות תמימה וחופשית, ושל שיטוטים יחפים בין הנופים היפים...

שמלת לולה – המחשבה על הדגם נולדה מתוך הרצון לקחת את שני העולמות שאני כל כך אוהבת, העולם הגברי והמחויט שממנו נבראו פריטים אייקונים כמו החולצה הלבנה המכופתרת לצד הרוך והנשיות מעולמנו שלנו, הנשים, ולשלבם יחד לפריט שהוא רב גוני...

נולדתי בקיבוץ, אבל את כל שנותיי הבוגרות העברתי בעיר הזאת שאני כל כך אוהבת פה הקמתי את הבית שלי, את המשפחה, ואת העסק, והעיר הזאת היא חלק ממני בכל תא בגוף. יצירה נובעת ממעיינות רבים ושונים, אבל אולי העיקרי והחשוב...

אחד העולמות המתקיימים בתוכי בצורה הכי יומיומית ובסיסית הוא המוזיקה, גדלתי בבית שמוזיקה הייתה הדבר המרכזי והבולט בו יותר מכל, תמיד שם, כמעט כמו בן משפחה נוסף, שונה ומגוונת ומלאת רבדים וניגודים, ותמיד תמיד ברקע. עם השנים הלכה והתנגנה בתוכי...